מרכז אדווה פרסם את הדו"ח לשנת 2007 על עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית. מכיוון שהרי אתה, הקורא היקר, לא באמת מתכוון ממש לקרוא את הדו"ח (הוא משעמם נורא)- הרשיתי לעצמי להעתיק לכאן נקודה חשובה על האשליה שאנחנו חיים בה, כאילו שכשיש צמיחה כולם יוצאים מורווחים:
בזמן הגאות של השנים האחרונות, חלקם של העובדים בהכנסות רק ירד. המסקנה (נתונים בהמשך): שכר העובדים דורך במקום בעוד שכר המעסיקים נוסק. מה לעשות, יקר להיות עני.
ובמספרים: שכר של שכיר (לשעה) עלה בין 2003 ל- 2006 בעשרים אגורות שלמותתת!!!1 מה עם שכר המנהלים שאלתם? עלות שכרו של מנהל בכיר בחברה בורסאית שב- 2003 עמד על 1.61 מליון שקל בשנה הגיע נכון ל- 2006 ל- 2.17 מיליון שקל בשנה (מבוסס על נתונים של עיתון גלובס).
באו נעשה הערכה גסה: אם המנהל עובד 8 שעות ביום 360 ימים בשנה (30X12, או יותר שעות ופחות ימים.. זה לא באמת משנה) אז העלייה בשכרו לשעה של המנהל גדולה פי אלף מאשר העלייה בשכר השכיר (+כמאתיים שקל לשעה). רגע, אבל מה אם הוא עובד 16 שעות ביום? (ישאל הכלכליסט רודף הצדק), בסדר, אז העלייה בשכרו היא רק פי 500 מאשר העלייה בשכר השכיר.
זאת ועוד, חלקם של העובדים נמצא בירידה כבר שני עשורים. שפל, גאות, גבה גלים, שקט- זה בכלל לא משנה. אין מה לעשות, חייבים למקסם רווחים. התייעלות. על חשבון מי? ניחשתם לבד.
עוד נקודה מעניינת בדו"ח היא על המשמעות של השכר הממוצע במשק. ב- 2005, רק 27% השתכרו שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק, ורק 3.7% השתכרו מעל 23,313 שקל. אז כמה גבוה צריכים להשתכר המעטים הללו כדי שהשכר הממוצע לא יהיה 5,273 ש"ח בחודש (השכר החציוני)? גבוה. גבוה מאוד.
בזמן הגאות של השנים האחרונות, חלקם של העובדים בהכנסות רק ירד. המסקנה (נתונים בהמשך): שכר העובדים דורך במקום בעוד שכר המעסיקים נוסק. מה לעשות, יקר להיות עני.
ובמספרים: שכר של שכיר (לשעה) עלה בין 2003 ל- 2006 בעשרים אגורות שלמותתת!!!1 מה עם שכר המנהלים שאלתם? עלות שכרו של מנהל בכיר בחברה בורסאית שב- 2003 עמד על 1.61 מליון שקל בשנה הגיע נכון ל- 2006 ל- 2.17 מיליון שקל בשנה (מבוסס על נתונים של עיתון גלובס).
באו נעשה הערכה גסה: אם המנהל עובד 8 שעות ביום 360 ימים בשנה (30X12, או יותר שעות ופחות ימים.. זה לא באמת משנה) אז העלייה בשכרו לשעה של המנהל גדולה פי אלף מאשר העלייה בשכר השכיר (+כמאתיים שקל לשעה). רגע, אבל מה אם הוא עובד 16 שעות ביום? (ישאל הכלכליסט רודף הצדק), בסדר, אז העלייה בשכרו היא רק פי 500 מאשר העלייה בשכר השכיר.
זאת ועוד, חלקם של העובדים נמצא בירידה כבר שני עשורים. שפל, גאות, גבה גלים, שקט- זה בכלל לא משנה. אין מה לעשות, חייבים למקסם רווחים. התייעלות. על חשבון מי? ניחשתם לבד.
עוד נקודה מעניינת בדו"ח היא על המשמעות של השכר הממוצע במשק. ב- 2005, רק 27% השתכרו שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק, ורק 3.7% השתכרו מעל 23,313 שקל. אז כמה גבוה צריכים להשתכר המעטים הללו כדי שהשכר הממוצע לא יהיה 5,273 ש"ח בחודש (השכר החציוני)? גבוה. גבוה מאוד.
