"בעל ממון?
יש לך אג'נדה שאתה רוצה לקדם?
אצלנו הכסף מדבר!
במה לכל המרבה במחיר!"
(מתוך פרסומת שטרם נכתבה לערוץ הטלויזיה X)
יש לך אג'נדה שאתה רוצה לקדם?
אצלנו הכסף מדבר!
במה לכל המרבה במחיר!"
(מתוך פרסומת שטרם נכתבה לערוץ הטלויזיה X)
היום הכל פרסומת. גם סדרות הטלויזיה הן פרסומת אחת ארוכה. למעשה, כשאנחנו צופים בערוצי הטלויזיה המסחריים, אנחנו צופים בפרסומת שיוצאת מדי פעם להפסקת פרסומות. ומה שיפה הוא שהמוצר לאו דוקא חייב להיות "משהו שקונים".
כבר מההתחלה זה היה ברור. "כוונות טובות" (نوايا حسنة) היא סדרה שמטרתה לשכנע אותנו שיש בסכסוך על הארץ הזאת צד של רעים וצד של טובים, ושאנחנו בצד של הרעים.
את העלילה אפשר לסכם בשני משפטים: סיפור על ציונים ערלי לב מול פלשטיני שיושב על כסא גלגלים כי היהודים ירו לו בגב. בתווך, חבורה של מלאכים טהורים שמסבירים לנו חזור והסבר שאפשר לפתור את כל הבעיות של המזרח התיכון אם רק נעשה מה שהם מציעים.
ומה שהם מציעים הוא פתרון פוליטי.
סדרה שלמה בערוץ מרכזי שמטרתה לקדם פתרון פוליטי. אם תרצו סדרה שלמה שהיא פרסומת. אם תרצו- תעמולה.
לא מדובר רק בסדרות טלויזיה. רק לאחרונה יצאו לאקרנים שני סרטים בקונספט דומה: עץ הלימון וואלס עם באשיר, דוגמאות נוספות לא חסרות. ההבדל הוא שבעוד שהטלויזיה מחוברת אלינו ישירות לוריד, בקולנוע עדיין צריך לשלם על כרטיס. דעתו של הציבור הישראלי משתקפת אולי ב(חוסר) ההצלחה הקופתית של הסרטים הללו: לגבי עץ הלימון כבר ברור שהוא כשלון מסחרי, ואילו לגבי ואלס עם באשיר יהיה אפשר לדעת רק בעוד מספר שבועות, אבל זה לא יהיה ניחוש פרוע מדי לומר שהוא לא יכנס לפנתיאון של שוברי הקופות הגדולים של ישראל.
העניין המרכזי הוא שכל המיזמים הללו עולים כסף. הרבה כסף. הכסף מדבר. בקולנוע מדובר בדרך כלל בכסף מוסדי, ומי שיושב על הברזים הם תמיד אותם אנשים, מאותו רקע ובעלי אותן דעות. בטלויזיה הדברים פשוטים הרבה יותר. בעלי ממון משלמים, ואת המוצר (האג'נדה) הם משווקים לנו בעטיפה של סדרות איכות.
היבט שני (אוריינטליזם)
שתי נשים יושבות ברכב בדרך לרמאללה, ישראלית ופלשטינית. הרכב כמובן של הישראלית.
בתא הכפפות ערימה של דיסקים. פה לא תמצאו מוסיקה מזרחית, אבל יש את כל מה שאנחנו, הישראלים האמיתיים, התל אביביים חסידי גלגל"צ שומעים. הפלשטינית צריכה לבחור דיסק אחד. המבחן האולטימטיבי. במה היא תבחר? "היהודים"? "מאיר בנאי"?
היא בוחרת לשמוע מוסיקה קלאסית.
עברת את המבחן. עכשיו, מכשבחרת במאפיין הכי מובהק של תרבות אירופה, והוכחת שאת מקבלת על עצמך את מרות המערב, אנחנו יכולים להגיד סופית שהפכת בעינינו להיות בן- אדם.
זה החזון של "כוונות טובות". מזרח ומערב יפגשו "כשהמזרח הפרמיטיבי והנחשל יהפוך סוף כל סוף להיות כמונו". כי איתנו- הרי היינו יכולים לעשות שלום כבר מזמן.
עוד בנושא:
זכות השיבה: אירוע פעוט
