אלג'זירה, הדעה האחרת

התקשורת בישראל נוטה לתאר את אלג'זירה (الجزيرة) בתור ערוץ לגיטימי, המסקר באופן "אובייקטיבי עד כמה שאפשר בעולם הערבי" את הסכסוכים האזוריים בהם משתתפת ישראל. "הרי הסלוגן של אלג'זירה הוא 'הדעה והדעה האחרת' (الــرأي و الرأي الآخر)" חוזרים ואומרים הכתבים הישראלים המגנים על הערוץ. רוב אזרחי ישראל היהודים לא דוברים ערבית ברמה שמאפשרת להם לצפות בערוץ, כך שכל מה שהם יכולים לעשות הוא להאמין, או לא להאמין, למה שמספרים להם. כדי להתגבר על מחסום השפה, ומכיוון שתמונה שווה אלף מילים, אני מצרף שתי קריקטורות שנלקחו מאתר אל ג'זירה לצורך הבהרת הנושא. הרעיון הוא להמחיש מהי האידיאולוגיה הנתמכת על ידי אלג'זירה:

הקריקטורה הראשונה הועלתה לאתר אלג'זירה בזמן מלחמת לבנון השנייה. בקריקטורה מוצג אהוד אולמרט כהיטלר, לבוש מדי נאצים ומצדיע במועל יד. כדי להסיר כל ספק מלב הקורא הוסף לדמותו של אולמרט השפם המפורסם של הצורר:


הקריקטורה השנייה הועלתה לאתר בזמן מבצע עופרת יצוקה. הקריקטורה מציגה את דמות היהודי הסטריאוטיפי כפי שנהוג היה להציגה בימים האפלים של אירופה. לבוש שחורים וכובע כחרדי, בעל אף בולט ונשרי ומסומן במגן דוד על מעילו, מנסר היהודי את ה"גזע" של עזה. דמות עזה היא של אישה חסודה, מלאכית, תמימה וחסרת ישע (ללא ידיים, סטטית, עצומת עניים). הדמות העוזרת ליהודי היא "חוסר הערבות ההדדית" או הרפיון (הערבי). מעניין לציין כי, בקריקטורה זאת, "הסכסוך הישראלי- פלשטיני" מוצג כמלחמת דתות ולא כסכסוך לאומי (לא במקרה היהודי לבוש כחרדי לא במקרה דמות עזה היא אישה עטויה בחג'אב):


אולם שתי קריקטורות הן בגדר ממצא אנקדוטלי. כדי להוכיח שמדובר בערוץ תעמולה מגוייס, התומך באידיאולוגיה איסלאמית קיצונית, נראה שמדובר בהסתה מכוונת ושיטתית. כיצד נראה? הכנס אתה, הקורא הסקרן, לעמוד הקריקטורות של אלג'זירה והתרשם בעצמך. ולך, הקורא העצלן, אספר שכל מה שניתן למצוא שם תמיד הוא האשמה של ישראל וארה"ב בכל חוליי העולם, הסתה נגדן, וביקורת עוקצנית על העולם הערבי המתון. לא סתם אני כותב "תמיד". מכיוון שאני כל כך בטוח בנכונות דבריי, אני נותן קישור לעמוד שמציג רק את הקריקטורות האחרונות שהועלו לאתר, ובכל זאת אני בטוח שהוא יספק את הסחורה בכל זמן. כביכול אפשר לטעון ש"אלו בסך הכל קריקטורות", אבל צריך להבין שקריקטורות הן "נשק" תודעתי חשוב בעולם הערבי. לא לחינם העולם המערבי לא הבין על מה כל המהומה בפרשת קריקטורות מוחמד. לקריקטורות יש בעולם הערבי משקל גדול הרבה יותר מאשר בעולם המערבי.


הכיוון ההפוך

לכאורה, סתירה. הלא מהמפורסמות היא שערוץ אלג'זירה היה הראשון לראיין דוברים ישראלים באולפן, והרי בתוכנית "הכיוון ההפוך" (الاتجاه المعاكس) של הערוץ, למשל, ניתנת במה למשתתפים בעלי דעות שאינן מקובלות בעולם הערבי. אז כיצד ניתן לטעון שהערוץ מגוייס?

התשובה פשוטה: מעבר לעובדה שהרוב המוחלט של שידורי הערוץ מוקדשים להטמעת האידיאולוגיה ה"נכונה", ערוץ אלג'זירה דואג שאם כבר הוא מזמין משתתף בעל "הדעה האחרת"- לעולם "הקרב" לא יהיה הוגן. כמו בסרטים האמריקנים הישנים בהם הרעים מחטיפים לגיבור הטוב מכות נמרצות מאחורי הקלעים לפני דו- קרב מכריע (ללא ידיעת הקהל שמסביב לזירה כמובן), כך גם בערוץ אלג'זירה. המשתתף בעל "הדעה האחרת" מאולץ תמיד להתמודד בתנאים נחותים- תנאים שמוכתבים על ידי הערוץ, ושקהל הצופים לא מודע אליהם או עיוור אליהם במכוון. הדוברים בעלי "הדעה האחרת" מודעים היטב לעובדה זאת, אך מקווים שגם במציאות, כמו בסרטים האמריקנים, הגיבור הטוב ינצח למרות הכל. ובכן, המציאות היא בדרך כלל לא סרט אמריקני.

לאלו שכן דוברים ערבית, אני מצרף קישור לקטע בו אביחי אדרעי (ראש הדסק לענייני ערבים בדובר צה"ל מאז 2006 ובזמן מבצע עופרת יצוקה) מתראיין באלג'זירה. הקטע ממחיש כיצד טכניקות בימוי (כגון בחירה דקדקנית של התמונות המוצגות על המסך בזמן שהנציג אומר את דבריו), שימוש בשקרים, סילוף האמת, הצגת חצאי אמיתות, ו"התקלות" בשידור חי [1] משמשים את "כתבי" אלג'זירה כנגד המתנגדים לאידיאולוגיה הג'יהדיסטית שנתמכת על ידי הערוץ: لقاء مع أفيخاي أدرعي الناطق باسم الجيش الإسرائيلي ("פגישה עם אביחי אדרעי, הדובר מטעם הצבא הישראלי"). יש לציין שאביחי מצליח להתמודד עם הנסיונות הללו טוב יחסית. כלומר, טוב יחסית לכמות הנזק שהיה יכול להיגרם אילו דובר לא מנוסה היה עולה לשידור במקומו.

אז מדוע בכלל טורח הערוץ להזמין דוברים בעלי הדעה האחרת? התשובה היא שערוץ אלג'זירה משתמש במצג שווא של ויכוח או דיון בעיקר כדי להוכיח את נכונות האידיאולוגיה שבה הוא תומך. בראיונות מהסוג הזה נמצא רוב הזמן בעל "הדעה האחרת" בעמדת מגננה, ולכל היותר הוא מצליח להדוף את המתקפות שמוטחות בו אחת אחרי השנייה.

אמיר קטר, חמד בן ח'ליפה אל ת'אני (حمد بن خليفة آل ثاني )
מממן את ערוץ אלג'זירה (ואת החמאס
)

כאשר מביאים הכתבים לעינייני ערבים קטעים משידורי אלג'זירה לערוצים הישראלים, הם נוטים להשמיט את ה"ברור מאליו"- כלומר, את הקטעים שבהם המראיין משתמש בראיון ככלי לניגוח הדעה האחרת מבלי לתת למרואיין אפשרות הוגנת להתמודד עם הטענות. הצופה הישראלי, אם כן, רואה בעיקר "עקיצות" שמצליח בעל "הדעה האחרת" להשחיל בין לבין, והוא איננו מודע בדרך כלל לרושם הכללי שמתקבל מצפייה בראיון במקור. הכתב לעינייני ערבים מוסיף לרוב חטא על פשע כשהוא מצהיר ש"הנה- העמדה הישראלית מוצגת גם ברשתות השידור הערביות", ובסך הכל מתקבלת אצל הצופה הישראלי תמונה מעוותת של פני הדברים. אנחנו חושבים שבאלג'זירה מתקיים דיון ענייני ופתוח בדומה לדיונים המתרחשים ברשתות הטלויזיה המערביות, אך בפועל מדובר במעין משפט ראווה, הנערך לקול מצהלות הצופים, שבו פסק הדין חתום וידוע מראש.

הערות:
[1] שימו לב ל"מצגת" באמצע הראיון שמוקראת על ידי קריין נפרד, בעל "קול סמכותי", במסווה של דיווח עובדתי- "חדשותי".

עוד בנושא:
זכות השיבה: אירוע פעוט

קישורים חיצוניים:
Fouad Ajami, What the muslim world is watching, New York Times, 18/11/2001
ביקורת על מניעת חופש ביטוי בקרב עובדי "אל-ג'זירה", אתר ממרי
אל-ג'זירה מצנזרת את הראיון עם ד"ר וופא סולטאן (ראיון שנערך ב- 4 במרץ 2008), אתר זוית אחרת
קמפיין תעמולה פלסטיני, בסיוע ערוץ הטלוויזיה הפופולארי "אלג'זירה", אתר מרכז המידע למודיעין ולטרור במל"מ
יוני בן מנחם, החרמת ערוץ אלג'זירה
ד"ר מרדכי קידר, לסלק את אל-ג'זירה מישראל, אתר ידיעות אחרונות

קריקטורות בעולם הערבי
- ד"ר יוחאי סלע, הקריקטורות באירופה - והצביעות המוסלמית, מגזין המזרח- התיכון
- "תעשיית השנאה": קריקטורות ארסיות בעלות אופי אנטישמי בוטה, אתר מרכז המידע למודיעין ולטרור במל"מ
- גל חדש של קריקטורות אנטישמיות בעולם הערבי, אתר אומדיה