חוק הויתור על הנתינות העיראקית

על מבצע עזרא ונחמיה רוב הישראלים שמעו, אבל מה שעומד מאחורי העליה של יהודי עיראק כמעט ואיננו ידוע.

מאז תחילת שנות השלושים של המאה הקודמת סבלו יהודי עיראק מרדיפות. חדירה של אידיאולוגיה אנטישמית לעיראק בעידוד גרמניה הנאצית, בשילוב עם לאומנות ערבית ושנאת יהודים שמושרשת בדת המוסלמית הפכו את חייהם של יהודי עיראק לבלתי נסבלים.
בשנת 1941 נערך פוגרום חמור שלימים נקרא "הפרהוד". בהתפרצות האלימה נרצחו 179 יהודים, רבים נפצעו, ונגרם נזק גדול לרכוש. אמנם הפוגרום היה הארוע החמור ביותר בתקופת טרום העלייה, אך ההשפלות, הצקות והתעמרויות היו מנת חלקם של יהודי עיראק במשך שנים לפניו, ובמשך שנים אחריו.

במרץ 1950 חוקקה הממשלה העיראקית חוק על פיו יהודים שרוצים לעזוב את עיראק חייבים לוותר על אזרחותם ועל כל רכושם, ובמרץ 1951 הוקפא רכושם של כל היהודים שהחליטו להישאר (تجميد الاملاك).

על ה"דרכון" של כל היהודים שעזבו את עיראק הוטבע בחותמת המשפט: "لا يسمح له بالعــــودة الى العراق" שתרגומו לעברית הוא: "לא מורשית לו השיבה לעיראק" (ראו בתמונה), כך שהוא הפך למעשה למסמך גירוש רשמי.

חותמת דומה הוטבעה על דרכוניהם של יהודים שעזבו גם מדינות ערביות אחרות, כמו מצרים למשל.

מאוכלוסיה שמנתה כ- 150,000 יהודים נותרו בעיראק, נכון להיום, פחות מעשרים יהודים.

עוד בנושא:
חור שחור בהסטוריה
הפליטים שנשכחו (סרט)

קישורים חיצוניים:
יהודים בני ארצנו - يهود من بلدنا
אוסף, הפליטים שנשכחו - The forgotten refugees collection
הודעת שר החוץ על מצבם של יהודי עיראק (19 מארס 1951)(קובץ PDF)
המליון שנשכח - ארגון wojac
הנכבה היהודית: גירוש, טבח והמרת דת בכפייה - בן דרור ימיני, אתר מעריב