מצע בל"ד

מטרת רשימה זאת היא להציג את מצע בל"ד והמשמעויות הנובעות ממנו ישירות ללא פרשנות. את המסקנות יאלץ הקורא להסיק לבד.

את המצע של בל"ד (ברית לאומית דמוקרטית, التجمع الوطني الديمقراطي) אפשר למצוא באינטרנט, ובעברית. מי שזה ממש, ממש, מעניין אותו יכול כמובן לשבת ולקרוא כמעט 7,000 מילה של ניסוח מתחמק ופתלתל, אבל יש דרך קיצור: הגרסה הערבית. לידינו התגלגל עלון תעמולה של תא בל"ד הסטודנטיאלי ג'פרא (جفرا) לקראת הבחירות לועד הסטונדטים הערבים (لجنة الطلاب العرب) באוניברסיטת ת"א, שהתקיימו לפני בערך חודש. בין השאר כולל העלון עמוד שמוקדש למטרות התא (שנגזרות, מן הסתם, ממצע התנועה) בחלוקה פשוטה וברורה לשלוש רמות.

• הרמה התרבותית: בעיקר חיזוק הזהות הלאומית הפלשטינית והתרבות הערבית בקרב הסטודנטים (ארבעה סעיפים).

• הרמה החברתית: הגברת מעורבות הסטודנטים, מעמד האישה, ערכים וכד' (ארבעה סעיפים).

• הרמה הפוליטית.

חמישה מתוך ששת הסעיפים ברמה הפוליטית מובאים להלן ככתבם (הסעיף השישי עוסק בתכנון ופיתוח במגזר הערבי):

1. פעולה למען הבטחת זכויות העם הפלשטיני לשיבה והגדרה עצמית, והקמת מדינתו העצמאית שבירתה ירושלים הערבית.
2. פעולה להפיכת המדינה (הנקראת היום ישראל, ג'.ה.ט) למדינת כל אזרחיה, וביטול אופיה היהודי –ציוני.
3. הכרה באזרחים הערביים בישראל כמיעוט לאומי בעל זכויות לאומיות קולקטיביות בנוסף לאלו האזרחיות, ובעלי זכות להקים מוסדות לאומיים תרבותיים וחברתיים בעלי הנהלה אוטונומית.
4. הבטחת השיוויון המלא בתחומים הלאומי והאזרחי על בסיס שותפות מלאה.
5. פעולה נגד הפקעת האדמה הערבית, למען החזרת מה שהופקע ושחרור ההקדשים האסלאמיים ונוצריים, הכרה בכפרים הלא מוכרים, פתרון סוגיית הפליטים בחזרת אל כפריהם, ושחרור כל האסירים הפוליטיים.

תחילה שני אבסורדים שבולטים לעין באופן גס:
אבסורד ראשון: מצד אחד דרישה להקמת מדינת לאום פלשטינית, מצד שני דרישה לביטול מדינת הלאום היהודי.
אבסורד שני: דרישה להקמת אוטונומיה על בסיס לאומי (פלשטיני) במדינת כל אזרחיה.

משמעויות עיקריות נוספות:

1. גם במדינת כל אזרחיה שתוקם במקום מדינת ישראל: שותפות מלאה ברמה ההצהרתית, אך בדלנות של "המיעוט הלאומי הפלשטיני" מבחינה מעשית.
2. זכות שיבה מלאה לכל צאצאי הפליטים.

לפינה הקודמת

עוד בנושא:
• זכות השיבה: אירוע פעוט
• אמנת החמאס

קישורים חיצוניים:
חשד: פעילי בל"ד איימו על עיתונאי שביקר את בשארה, אתר ידיעות אחרונות